תנ"ך על הפרק - ישעיה סד - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה סד

398 / 929
היום

הפרק

כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כקדוח אש המסים. שמסו אחרים כאש שהיא קודחת, וכמים שהאש תבעה אותם, מגזרת אבעבועות (שמות ט' ט'), כן ירגזו גוים מפניך:בעשותך. הטעם כאשר היית עושה:ונראות. והוא תאר השם על דרך ועשיר יענה עזות (משלי י"ח כ"ג):[לא נקוה]. לא היינו מקוים לראות כמוהם:[ירדת וגו']. וכשהיית יורד אז מפניך נזולו ההרים, והטעם כי עשית כבר ככה:ומעולם לא שמעו. השומעי', ולא האזינו, גם עין לא ראתה אלהים זולתך אשר יעשה למחכה לו, אשר יחכה לו:פגעת. הטעם אם היית כועס, היית פוגע את הצדיקים, כטעם עומד בפרץ (תהלים ק"ו כ"ג), או יהיה פי' פגעת, היית מקבל פיוס הצדיקים, כמו לא אפגע אדם (ישעיהו מ"ז ג', נ"ג י"ב):וטעם שש, הצדיק שהיה שש בך:בדרכיך יזכירוך. בדרכים שהורתנו [צ"ל שהורת] לנאמן בית:[הן אתה וגו']. והנה עתה קצפת אתה ואנחנו היינו חוטאים, או טעמו כשהיית קוצף ואנחנו כבר חטאנו:בהם. בעבור הצדיקים לעולם הפרת הקצף:ונושע. והיינו נושעים, והנה נושע על זמן עומד:ונהי. ועתה היינו כטמא כולנו:עדים. כמו יאכל עד (בראשית מ"ט כ"ז), כי בגד השלל הוא מגואל בדמים:ונבל. להתחבר נו"ן השורש, כי הוא מגזרת נובלת עליה (ישעיהו א' ל'), עם נו"ן סימן המדבר חסר נו"ן השורש, ואפס על משקלו:ואין וגו'. מתעורר, נלחם, תאר השם:להחזיק. ידו בך:ותמוגנו. מגזרת נמוגו כל יושבי כנען (שמות ט"ו ט"ו):ועתה. הטעם עשה עמנו כרצונך כי אין כח בידינו, כי אנחנו כחומר:אל וגו'. כי הרבה קצפת:עמך. אנחנו היום:ערי וגו'. הבט כי אנחנו עמך וראה ערים שקדשת בשמך הם חרבות:בית. הוא בית השם:אשר הללוך אבותינו. הטעם המשוררים:העל וגו'. תחשה, כמו ומה תחריש, והטעם לא תמהר להושיענו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך